X סגור תפריט דף הבית אודות המרכז פעילויות סיורים מאמרים חוויות צור קשר

שלום לכולם! בחול המועד האחרון זכינו להוביל מטיילים למקום מקסים, ממש בלב הגולן, שלאורך השנה סגור לכניסת מטיילים, וטומן בחובו אוצרות מדהימים: רמתניה.

אז את רמתניה, רבים מאיתנו מכירים כמאגר מים שנמצא לא רחוק מהכביש העולה מצומת הבשן צפונה, למרגלות הר בני צפת. אחרים מכירים את השם "רמתניות" כשמותיהן של שתי גבעות געשיות (תלים) שבמהלך אימוניהם הצבאיים הם עמלו בלכבוש אותן (ועוד כמה שאכן עסקו בכיבוש אמיתי שלהם בששת הימים:) אבל ממש מאחורי שתי הגבעות האלו, ולא רחוק מהמאגר, שוכנת לה פינת חמד שהזמן קפא בה מלכת: הכפר הצ'רקסי רמתניה.

אם תפתחו את ויקיפדיה, ותחפשו מה פירוש השם "רמתניה", היא תספר לכם שבערבית הפירוש הוא "מרעה גמלים". אבל אם תפתחו את עיתון "המליץ" מלפני כ130 שנה, יספר לכם אדם בשם ר' שמואל שולמאן שעליו סיפורים רבים נוספים, ששמו של המקום הוא בכלל: "חירבאט בעללד רומסאנייע" (הכתיב במקור) ופירושו: "חורבות עיר רומי". אבל מה עושה הרב שמואל שולמאן בלב כפר צ'רקסי? כבר נגיע לזה

הישוב ברמתניה אכן יושב החל מהתקופה הרומית ושרידים נמצאו ברחבי האיזור. בתקופה הביזנטית הוקמה במקום כנסיה, ואבן מאוד מרשימה ממנה, נלקחה לשימוש משני בבית המרכזי והגדול בכפר, ועליה תבליטי של עצי דקל, וכתובת הקדשה באותיות יווניות.

ההתיישבות במקום נמשכה לאורך התקופות לסירוגין, כשההתיישבות המרכזית הבאה שאנחו מכירים היא במאה ה-19 עת הגיעו הצ'רקסים לאיזור בסיוע השלטון העותמאני, והקימו במקום התיישבות מפותחת עם בנייה מדהימה  מאבני הבזלת הגולניות, קשתות וקורות תמך מרשימות, כשכל הבניה משולבת בשרידים ארכיאולוגיים שנשדדו מהסביבה. הסיבה להתיישבות במקום הייתה בין השאר לאור ריבוי המעיינות (למעלה מ-10) באיזור שאת חלקם נוכל לראות גם היום בשטח.

בשנות ה-80 של המאה ה-19, חבורה של תושבי צפת, מאסו בקבלת כספי "החלוקה" – נדבות מחו"ל, שכמו שהם הגדירו אותם, "הביאו לתרדמת מות על היושבים בארץ" והגיע הזמן "להעיר ישני עפר" ולחזור לעבודה חקלאית ויצרנית. על כן, הם רכשו מתושבי הכפר רמתניה, 15 דונם אדמה, והתיישבו יחד איתם בליבו של הכפר.

לאגודה שלהם, הם קראו בתחילה "בית יהודה", ועוררו בעיתונות התקופה את כולם להתגייס ולתרום למפעל החדש, ולהתיישבות המתפתחת בגולן. הזרעים נזרעו והאדמה נתנה את פירותיה. לורנס אוליפנט נדבן נוצרי שתמך בהתיישבות יהודים בארץ ישראל מסיבות תיאולוגיות נוצריות, בתחילה תמך במפעל ואמר להם שאם הם אכן יעלו להתיישב במקום הוא "ירצף להם את האדמה בפונטים (פאונדים)", אך לצערם של המתיישבים, ולצערו של אוליפנט, נפטרה אשתו שאותה מאוד אהב, והוא התכנס בצערו ובהמשך חזר לאנגליה.

החבר'ה לא נואשו והמשיכו לקרוא לבני ארץ ישראל לקחת חלק במפעל הציוני בגולן. אך למרבה הצער לא היו אלו  הכלכליות שהביאו להפסקת ההתיישבות במקום, אלא דווקא בעיות בירוקראטיות, מול השלטון המרכזי בדמשק, שעל אף חוקיות רכישת האדמות ותקינות החוזים, ועל אף שרוכשי האדמות היו בעל אזרחות עותמאנית ולכן הורשו לרכוש אותן, הוא התעקש לבטל את עסקת המכירה בעוד הזרעים נזרעים והאדמה מעובדת, וחברי האגודה נאלצו לחזור לצפת.

להנצחת מעשה ההתיישבות, ולהנצחת המושבה העברית הראשונה בגולן בעת החדשה, נקרא התל הסמוך, הר "בני צפת". לא הרבה זמן לאחר מכן, החבר'ה כבר יצאו לנסיון נוסף, הפעם בדרום הגולן, אבל זה כבר לפעם אחרת

 

אביתר ליכטמן, מרכז סיור ולימוד קשת יהונתן.

לתגובות / הארות / תוספות: evykeshet@gmail.com

פנייה מהירה

מלאו את פרטיכם ונשוב אליכם בהקדם
כתובת המייל לא תופיע באתר ולא תועבר לצד שלישי
נעשה באהבה ע"י © כל הזכויות שמורות 2020 
ההודעה נשלחה בהצלחה!
נציגנו ישובו אליכם בהקדם, תודה