X סגור תפריט דף הבית אודות המרכז פעילויות סיורים מאמרים חוויות צור קשר

השם עין זיתים נשמע לנו מוכר כשאנחנו חושבים על הכבישים הסמוכים לעיר צפת. אנחנו מכירים את צומת עין זיתים, ואת יער עין זיתים ואם התעניינו קצת יותר בהיסטוריה, אנחנו יודעים אפילו שבמקום שכנה מושבה שנשאה את השם הזה והספיקה להיעלם מהנוף.

אבל מאחורי השם עין זיתים או עין זיתון נמצא סיפורה של קהילה יהודית עתיקה ששכנה במקום כבר  (לפחות) לפני כ-1000 שנים, ועם הזמן הלכה ונדלדלה כאשר תושביה עברו לישובים אחרים, עד שלקראת סוף התקופה העותמאנית, במקום נמצאו רק משפחות ערביות. עין זיתים – סיפורו של ישוב.

האיזכור הראשון לשמו של הישוב מגיע אלינו מ"הגניזה הקהירית". בבית הכנסת העתיק של פוסטאט שבמצרים, נמצא "אוצר" של ממש בדמות אלפי כתבי יד, מכתבים ומסמכים מקהילות שונות בעולם שלא היה בהם צורך אך מכיוון שבחלקם הכילו דברים שבקדושה ורובם נכתבו בעברית, הם אוחסנו בגניזה, ולא נזרקו לאשפה, ועבורינו הם מספקים מידע מדהים על קהילות רבות ברחבי העולם.

באחד מהמסמכים שנמצאו ב"גניזה" מספר נוסע שביקר באיזור ומונה את הקהילות היהודיות הסמוכות לצפת, על קהילה יהודית ששכנה ב "עיר עקאל זיתון הסמוכה למדינת צפת".

נוסעים נוספים שסיירו במקום לאורך השנים מספרים על המנהג להשתטח על קברי צדיקים סמוכים לישוב, כאשר העיקרי שבהם הוא קיברו של התנא (תקופת המשנה – רומית) ר' יהודה בר עילאי שהעובדה שנקבר שם, מעידה ככל הנראה על ישוב יהודי עוד באותה תקופה.
 

הנוסע רבי משה בסולה, שמוסר לנו פרטים רבים על הישוב והקהילות בארץ ישראל במאה ה-16, מספר על קהילה יהודית של כ-40 משפחות שהשתייכו לעדת ה"מורסיקים". מדובר בעדה שאנו מכנים היום "מוסתערבים" – יהודים שככל הנראה לא יצאו לגלות לאחר חורבן בית המקדש השני, ונשארו בארץ ישראל לאורך הדורות. הם אימצו לעצמם גינונים, לבוש ושפה של הסובבים אותם – הערבים (מכאן שמם וגם שם היחידות הצה"ליות והמשטרתיות שתפקידן להיטמע באוכלוסיה ערבית – מסתערבים), ולצד זאת, שמרו על מצוות היהדות באופן מלא ובגלוי. אחת מהמשפחות המוכרות ביותר של צאצאי העדה הזו, היא משפחתה של מרגלית זינאתי מפקיעין. הרב בסולה מוסיף בספרו כי הוא ספר במקום 26 ספרי תורה (!), פרט שמוסיף להערכה כי במקום שכנה קהילה חזקה ומבוססת.

במקביל אליהם, ישבו בתקופה זו במקום ובשכנות אליהם, קהילות של ערבים נוצרים ומוסלמים.

הקהילה היהודית פסקה מלהתקיים בסביבות המאה ה17-18 והכפר עין זיתים, הפך להיות עין אל זיתון.

בשנת 1891 נציגי אגודת משפחות ציונית ממינסק, רכשו מפקידו של הברון רוטשילד באיזור, יהושע אוסוביצקי, אלפי דונמים במרחק קטן מהכפר לטובת שתילת מטעים והקמת מבנים להתיישבות. תושבי הכפר הסמוך העלו טענות בפני השלטון על כך שלא כל האדמות שנרכשו, אכן היו שייכות לברון. השלטונות העותמאנים הערימו קשיים, והעבודות בוצעו לסירוגין, בעיקר בשעות הלילה ותוך הזרמת כספים ישירות לכיסיהם של הפקידים העותמאנים.

הישיבה במקום לוותה בקשיים רבים, הן מצד השכנים והן לאור חוסר היכרות עם הצרכים החקלאיים באיזור ואתגרים נוספים. נסיונות נוספים נעשו להחזיק בקרקע עד שהשלטונות הפסיקו סופית את ההתיישבות במלחמת העולם הראשונה.

בין 1939-1925 נעשו נסיונות נוספים להתיישבות בתקופת המנדט הבריטי, אך התושבים סבלו התקפות רבות מצד תושבי עין זיתון, כולל פצועים והרוגים, עד שהמושבה נעזבה שוב, ושטחיה נלקחו על ידי תושבי הכפר הסמוך.

ההתיישבות האחרונה לפני קום המדינה הייתה של לוחמי פלמ"ח והנקודה הייתה נקודה אסטרטגית בסביבתה של צפת היהודית שסבלה מבידוד מול אלפי לוחמים מקומיים ועוד אלפי מתנדבים שהגיעו ממדינות ערב. המושבה עמדה בגבורה מול התקפות רבות. שבועיים לפני קום המדינה, נכבש גם הכפר הערבי כהכנה לשחרור העיר צפת, שמונה ימים ל אחר מכן...

 

לתוספות והארות: אביתר ליכטמן, קשת יהונתן evykeshet@gmail.com

 

פנייה מהירה

מלאו את פרטיכם ונשוב אליכם בהקדם
כתובת המייל לא תופיע באתר ולא תועבר לצד שלישי
נעשה באהבה ע"י © כל הזכויות שמורות 2020 
ההודעה נשלחה בהצלחה!
נציגנו ישובו אליכם בהקדם, תודה